עבריינות נוער

 

על פי חוק הנוער, אדם שטרם מלאו לו 18 שנים ייחשב כקטין. חוק העונשין קובע כי, קטין שטרם מלאו לו 12 שנים - לא יועמד לדין פלילי בגין עבירה שביצע. לגבי ילדים מתחת לגיל 12, ההנחה הרווחת היא כי "אין ילד רע, יש ילד שרע לו". הנחה זו רלוונטית גם לקטינים בתוך מתחת האחריות הפלילית, כפי שנדגים בהמשך. כאשר קטינים בטווח הגילאים 12-18 נשפטים בהליך פלילי, משפטם יתנהל בבית משפט לנוער.

 

יצויין, כי קיימים הסדרים מיוחדים "חוץ משפטיים" שמוחלים על עבירות נוער ואף מופעלים ביתר שאת בעטיין, כגון, הליך צדק מאחה בשירות המבחן, והסדר מותנה עם התביעה. חוק הנוער קובע עקרונות יחודיים לניהול ההליך הפלילי כנגד קטינים. השיקול השיקומי מקבל משנה תוקף בעניינם של קטינים, ומתחמי הענישה נקבעים מתוך ראייה שיקומית יותר מבעניינם של בגירים. יש לציין כי קיים בפסיקה גם מצב ביניים הנקרא "בגיר צעיר" כאשר מדובר בבגירים מעל 18 ועד 25

 

ניתן לומר שגם המשטרה, כאשר היא מטפלת בעבירות קטינים, מתייחסת לנושא בצורה יותר "חינוכית" ומשתדלת לטפל בעבריינות נוער בצורה פחות אגרסיבית מהטיפול בבגירים, כאשר ניתן לעשות זאת. במשטרת ישראל קיימות יחידות לטיפול בנוער אשר בהן עובדים פסיכולוגים ועובדים סוציאליים המתמחים בתחום הנוער וכן חוקרי נוער. חוקרי נוער אינם לבושים במדי משטרה במהלך החקירה והם עוברים הכשרות מיוחדות בתחום הרגיש של חקירת ילדים. נוהלי המעצר הפנימיים של המשטרה לגבי קטינים, "רכים" יותר, וכאשר קטין נעצר, הממונה בתחנת המשטרה חייב להודיע על כך להוריו בהקדם האפשרי (למעט במקרים שהדבר עלול לפגוע בקטין). ניתן לומר כי לאורך כל ההליך להוריו של הקטין יש תפקיד משמעותי בו, זאת לנוכח כך שהם האפוטרופוסים של הקטין ומכורח כך הם יכולים אף לחקור ולטעון בשמו במשפטו.

 

גם במקרים שהקטין מודה לאחר הגשת כתב אישום, בית המשפט לנוער רואה לנגד עיניו במידה רבה את טובת הקטין. בטרם ירשיע את הקטין, מחוייב בית המשפט לשלוח אותו לשירות המבחן לנוער לצורך קבלת תסקיר. בשירות המבחן לנוער נבחנות נסיבותיו האישיות של הקטין, ולאורן, כותב קצין המבחן את המלצותיו לעניין הרשעת הקטין, בהתייחסות לסיכויי שיקומו. במקרים שבהם מתרשם בית המשפט כי יש סיכויי טוב להחזרתו של הקטין לתלם וכי הרשעתו בדין תכתים אותו ותפגע בעתידו – סביר להניח כי לא ירשיע את הקטין על מנת לתת לו עוד הזדמנות לחזור למהלך חיים תקין ונורמטיבי.

 

הדיונים בעניינם של קטינים מתקיימים בדלתיים סגורות כאשר רק הקטין עצמו, הוריו, סנגורו, קצין המבחן והתובע מורשים להיות באולם. יש לציין כי למרות האמור במקרים רבים מורשעים קטינים ומוטלים עליהם עונשים חמורים ובמקרים "קשים" וסדרתיים יש לבית המשפט אף את הסמכות להעביר את משפטו של הקטין לבית משפט "רגיל" לבגירים.

 

עקב הרגישות הרבה בנושא קטינים במשפט הפלילי מומלץ להתייעץ עם עורך דין פלילי הבקיא בתחום בכדי לדאוג שעתידו של הקטין לא יפגע ובדי ולסייע בשיקומו והחזרתו למסלול החיים הנורמטיבי.זקוק לעורך דין פלילי המתמחה בעבירות נוער? התקשר עכשיו לעורך דין פלילי דן נתיב לקבלת ייעוץ ראשוני אישי ומקצועי ללא כל התחייבות. למקרים דחופים - ניתן להתקשר בכל שעות היממה.

בקשות לסגירות תיקים | מחיקת תיקים סגורים | עבירות מין | עורך דין נוער| עבירות נוער | עבירות אלימות נוער | עבירות אלימות במשפחה | ליווי בחקירה קטין | ביטול רישום פלילי נוער | מחיקת רישום פלילי נוער | מחיקת רישום משטרה נוער | בקשה למחיקת תיק נוער | בקשה למחיקת רישום נוער | עורך דין פלילי נוער תל אביב | עורך דין נוער | הכנה לתסקיר שירות מבחן | עורך דין מעצרים נוער | סניגור פלילי נוער | עוד קטינים | הסדרת מעמד ופטור משירות | סגירת תיק נוער בהסדר | עורך דין נוער דחוף לחקירה | עורך דין ביטול רישום פלילי | מחיקת תיק נוער |

תגיות

זקוק/ה לייעוץ משפטי? נשמח לענות! מלא/י טופס זה ונחזור אליך בהקדם