ביטול רישום פלילי, מחיקת עבר פלילי, מחיקת רישום משטרתי, בקשות חנינה

 

 

נפתח בכך, שאדם אינו חייב בהכרח להיות עבריין מורשע או פושע בכדי להגיע למצב בו מופיע ברקורד שלו רישום פלילי. המצב הדי אבסורדי, הוא שברוב המקרים בישראל, המשטרה פותחת בחקירה רק בעקבות הגשת תלונה ולעיתים, מספיקה תלונת שווא נקמנית של שכן, או בן זוג, חקירה במשטרה שנראתה בזמנו זניחה ונשכחה, או לחילופין תיק פלילי "קטן" מלפני שנים רבות ואשר הסתיים בהסדר, בכדי "לרדוף" אדם סביר ונורמטיבי במישורים שונים בחייו ולסבך את מהלכם. רישום פלילי יכול להפריע להתקבל למקומות עבודה, לחסום אפשרות לקבלת תפקידים במוסדות שונים, בעיקר ממשלתיים, להשליך על שירות ביטחוני וצבאי, על קבלת סיווג ביטחוני, על החזקת נשק ברישיון, וכמובן, על קבלת רישיון לנשק. 

 

כאשר המדובר באדם נורמטיבי שאינו עבריין, קיומו של רישום פלילי בהחלט עשוי להטריד את שלוות הנפש. למרות העדרה של זכות עיון במרשם, מעסיקים רבים עדיין דורשים הצגת רישום פלילי "נקי" ("תעודת יושר"), כתנאי לקבלה למקום העבודה, ובמצבים אחרים, רישומה של הרשעה בפלילים עלולה אף למנוע קידום מקצועי במקום העבודה ובמקצועות טעוני רישוי (עו"ד, רו"ח וכו'), הרשעה בפלילים תחסום בפני המורשע את שערי המקצוע.

 

משטרת ישראל היא האחראית למעשה על ניהול שני מאגרי המידע אודות ההליכים הפליליים שבהם היו מעורבים אזרחי המדינה. למרות שהשם הכללי הרווח לשניהם הוא "רישום פלילי", קיים בניהם שוני מהותי, וכן, כפי שנדגים בהמשך, גם הפעולות למחיקתם וביטולם שונות זו מזו ונעשות בתשתית משפטית שונה.

 

  • רישום פלילי: מאגר מידע זה מכיל רישומים אודות תיקים פליליים שהסתיימו בהרשעה בבית המשפט, לרבות רישומים בגין עונשים ללא הרשעה (של"צ ללא הרשעה) שנגזרו על נאשמים בבתי משפט בשל עבירות בפלילים.

 

  • רישום משטרתי: מאגר זה מתעד תיקים פליליים אשר עדיין מתנהלים לכאורה, כגון חקירות ומשפטים תלויים ועומדים - תיקים אלו מכונים: "תיקים פתוחים" כמו כן, במאגר זה מתועדים תיקי חקירה שנסגרו בהעדר עניין לציבור או חוסר ראיות ועוד - תיקים אלו ידועים בשם: "תיקים סגורים".

 

כעת, נסקור את מהותם של הרישומים השונים ואת דרכי הפעולה והמתווה המשפטי להביא למחיקתם ולביטולם, הן של רישום פלילי והן של רישום משטרתי, וכן, נסקר את הדרך להביא לסגירתם של תיקי חקירה "פתוחים" במשטרה ואף לביטול כתבי אישום:

 

1. מחיקת רישום פלילי (הרשעות):

 

הרשעה בפלילים יכולה בהחלט לפגוע קשות בפרנסתו ובשמו הטוב של האדם הנורמטיבי מן היישוב, אשר מעד בעבירה והורשע. רישום פלילי מסוג זה יכול להפריע להתקבל למקומות עבודה רבים, לשלול לחלוטין קבלת תפקידים במוסדות מסויימים, במיוחד במוסדות ממשלתיים ואף עלול, בהתאם למקרה הפרטני, להשפיע בצורה הרת גורל על שירות בטחוני וצבאי, על סיווג בטחוני, וכמובן על החזקת כלי יריה ברישיון או על קבלת רישיון להחזקת כלי יריה. במקצועות טעוני רישוי (עו"ד, רו"ח וכו'), הרשעה בפלילים עשויה לחסום בפני המורשע את שערי המקצוע.

 

הרשעה בפלילים מלווה את המורשע שנים ארוכות. "נוסחאת" התיישנות ההרשעות, נקבעת על פי מספר משתנים - גילו של המורשע, משך תקופת המאסר שהוטלה על המורשע ומשתנה נוסף, שהוא פרק זמן נוסף הנגזר מאורך תקופת המאסר שמבטאת למעשה את "חומרת המעשה". תקופת ההתיישנות נספרת מיום מתן גזר הדין. לאחר התיישנותה של ההרשעה, מצטמצם מספר הגופים שרשאים לצפות בה על פי חוק, אך עדיין, יכולים לצפות בה כל הגופים הנקראים "גופים מאובטחים", והמדובר ברשימה ארוכה של גופים, לרבות כאלה שיש להם זיקה לתעשייה הבטחונית.

 

מהי תקופת ההתיישנות להרשעות?

 

  • בגיר שהורשע בפלילים מבלי שהוטל עליו עונש של מאסר בפועל - תקופת ההתיישנות תהיה 7 שנים.

 

  • בגיר שהורשע בפלילים והוטל עליו עונש מאסר של עד שנה אחת - יתווספו לתקופת ההתיישנות  7 שנים נוספות, כך שתקופת ההתיישנות תהא בת 8 שנים. 

 

  • על עונשי מאסר הגבוהים משנה ועד 5 שנים, מתווספת כבר תקופת התיישנות בת 10 שנים.

 

להלן טבלה הממחישה את תקופות ההתיישנות להרשעות בפלילים:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

 

 

 

 

מהי תקופת המחיקה להרשעות?

 

כפי שאזרחים רבים מופתעים לגלות, על תקופת ההתיישנות להרשעות, מתווספת "תקופת מחיקה". לפי חוק המרשם הפלילי, רק בתום תקופת 10 שנים מיום התיישנות העבירות, יראו אותן כהרשעות שנמחקו. כלומר, על תקופת ההתיישנות מתווספת תקופה של 10 שנים נוספות שרק לאחריה נמחקת ההרשעה. לדוגמא, הרשעה ללא מאסר תימחק למעשה רק אחרי 17 שנים! מיום מתן גזר הדין.

 

כיצד ניתן למחוק הרשעה לפני תום תקופת ההתיישנות או המחיקה?

 

מחיקת רישום פלילי מוסדרת בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים ומתבססת על התובנה השלטונית לפיה קיימת חשיבות רבה לאזן בין הרצון להעניש, לבין האינטרס החברתי לאפשר לאלה שביצעו עבירות בפלילים, בעיקר לאזרחים מן השורה שביצעו עבירות אקראיות וחד פעמיות, להמשיך את חייהם במסלולם הנורמטיבי ובצורה תקינה. החוק למעשה מסמיך את נשיא המדינה לחון עבריינים ולהקל בעונשם וכן לקצר או לבטל תקופות ההתיישנות ותקופות המחיקה להרשעה בפלילים. למרות הדעה הרווחת, מרבית בקשות החנינה המופנות לנשיא, נוגעות למעשה לרישום פלילי, ולא לחנינה ממאסר. רובן של בקשות אלה מוגשות על ידי אנשים נורמטיביים אשר הרישום הפלילי מפריע למהלך חייהם התקין. יש לתת את הדעת שעל אף שלכאורה מדובר בבקשה פשוטה למחיקת הרישום, לא כדאי להקל בה ראש כלל וכלל. במבחן המציאות, החנינות ניתנות במשורה ומרבית הבקשות נידחות. בנוסף, החלטות הנשיא לא מתפרסמות, ולכן, השיקולים לאישור בקשות חנינה עמומים במיוחד. מומלץ לנסח בקשות מסוג זה בצורה משפטית ובקפידה רבה, ורצוי מאד להעזר בעורך דין פלילי בהגשתן. עורך דין פלילי דן נתיב מתמחה בניסוח בקשות למחיקת רישום פלילי ויפעל עבורך במקצועיות חסרת פשרות להשגת התוצאה המיוחלת - מחיקת הרישום הפלילי.

 

חשוב מאד לציין, כי מחיקתן של הרשעות אינה מחיקה פיזית. גם אם הוגשה בקשה לנשיא המדינה לקיצור תקופת המחיקה וההרשעה אכן נמחקה, היא עדיין תופיע בפלט הר.פ, אך עתה, יצוין בפלט כי ההרשעה נמחקה. כעת, נסביר מהי בעצם המשמעות של מחיקת ההרשעה.

 

המשמעות של מחיקת הרשעה:

 

  • אדם שהורשע והרשעתו נמחקה יכול להצהיר (למשל בהליך קבלה לעבודה), שמעולם לא הורשע.

 

  • המידע אודות הרשעה שנמחקה אינו מועבר עוד מהמשטרה לגופים אחרים (גופים המוסמכים ליתן רשיונות, מפעלי תעשייה בטחונית, שגרירויות וכו').

 

כאשר הרשעה נמחקת, רק זרועות הביטחון שיש להם גישה ישירה למאגר המרשם הפלילי כגון המשטרה והשב"כ עדיין יוכלו להיחשף לקיומה. כל הגופים שיכלו קודם לכן לראותה, אפילו לאחר התיישנותה, לא יוכלו להיחשף למידע אודות ההרשעה ולא יוכלו שוב לראותה.

 

ארבעת הגופים היחידים שיכולים לראות הרשעה מחוקה:

 

(1)   המשטרה

(2)   שירות הבטחון הכללי

(3)   המשטרה הצבאית

(4)   מחלקת בטחון שדה של צבא-הגנה לישראל לצורך ביצוע חקירות בטחוניות

 

2. מחיקה וביטול רישום משטרתי (תיקים סגורים):

 

כאמור, מלבד מאגר הרישום הפלילי בגין הרשעות בבתי משפט, המשטרה מנהלת מאגר מידע נוסף בו נרשמים תיקים הנמצאים בחקירה ותיקים הממתינים לברור דין  - "תיקים פתוחים", וכן, תיקים שהסתיימה בהם החקירה והוחלט להימנע מהגשת כתב אישום - "תיקים סגורים".

 

מחיקה וביטול  - תיקים סגורים:

קיימות 4 עילות סגירה לתיקים שהוחלט שלא להגיש בהם כתב אישום:

  • חוסר ראיות

  • חוסר עניין לציבור

  • היעדר אשמה

  • עבריין לא ידוע

 

רק תיק שנסגר בעילת היעדר אשמה ימחק אוטומטית מהרישום המשטרתי. תיקים שנסגרו בעילות – חוסר עניין לציבור וחוסר ראיות - בעבירות שאינן פשע, אמורים להמחק ע"י ראש אגף חקירות ומודיעין בתום 7 שנים מיום ביצוע העבירה כביכול, וכאשר מדובר בעבירות מסוג פשע, בתום 10 שנים מיום ביצוע העבירה כביכול (5 ו- 7 שנים בעבירות נוער). למרות האמור, כפי שאזרחים רבים נוכחו לדעת, רישום משטרתי בגין תיקים סגורים יכול עדיין להופיע בפלט הרישום הפלילי גם לאחר שנים רבות ואף עשרות שנים. ניתן לפעול למחיקת רישום משטרתי בגין תיקים סגורים בכל עת, גם לפני חלוף 7 או 10 השנים מיום ביצוע העבירה כביכול בידי עורך דין פלילי בעבור לקוחו, על ידי ניהול מגעים עם הגורמים הרלוונטים, כפי שנדגים בהמשך. 

 

יצויין, כי המשטרה אינה ממהרת לסגור תיקי חקירה בעילה של "העדר אשמה" גם כאשר לכאורה העדר האשמה ברור. כך, הרישום המשטרתי עשוי לעיתים לשקף חשדות שמעולם לא אומתו ובכך להכתים את שמו הטוב של אדם שלא הורשע מעולם ולעורר ספקות בחפותו. עורך דין פלילי דן נתיב יפעל עבורך במסירות, במקצועיות וביעילות המירבית להשגת חומר החקירה, חשיפת האמת ולביטול ומחיקת הרישום המשטרתי.

 

ראשית, בכדי להבין את תמונת המצב בכל הנוגע לרישום הפלילי, יש לבדוק קיומם של רישומים ע"י הוצאת פלט רישום פלילי (ר.פ.) או "תעודת יושר" בכל תחנת משטרה. במידה והאדם המבקש להוציא את הפלט נמצא בחו"ל, ניתן לעשות את הפעולה אך ורק דרך עורך דין באמצעות יפוי כוח. הפלט מורכב למעשה משני חלקים, חלק אחד לרישום הפלילי, וחלק שני לרישומי המשטרה. במידה ולאחר הוצאת פלט הרישום הפלילי במשטרה מסתבר כי אכן קיים רישום לגבי תיקים "סגורים", קיימות שתי דרכים להביא לביטולם, או להביא למחיקתם:

 

  • לגבי תיקים שעברו מאז ביצוע העבירה כביכול 7 שנים, "דרך המלך" להביא למחיקתם תהיה פניה למטה הארצי, והגשת בקשה מנומקת ומפורטת לביטול הרישום המשטרתי. דרך זו מוסדרת בתקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים.

 

  • לגבי תיקים "טריים" יותר, דרך חלופית ויצירתית יותר, להביא למחיקתם, תהיה בהגשת בקשה מנומקת בכתב לשינוי עילת הסגירה של התיק לחוסר אשמה וכך לפעול למחיקתו של התיק מרישומי המשטרה. הצלחה בשינוי עילת סגירה של תיק לחוסר אשמה, מצריכה מטבע הדברים, ניתוח מעמיק של חומר החקירה ולעיתים אף איסוף ראיות מזכות.

 

לסיכומו של עניין, לאור הצורך בניתוח ראייתי מדוקדק ומקצועי, ההנמקות המשפטיות הנדרשות ולאור הרגישות הרבה של תיקים שלא הוכרע בהם הדין, פעולה עצמאית בנושא מחיקת רישום פלילי של תיק סגור, עלולה להיות לא אפקטיבית ועלולה במקרים מסויימים אף לעלות בפתיחת תיק החקירה מחדש. בכדי להגיע לתוצאה הרצויה  - ביטול הרישום, רצוי כי הבקשה לביטול תיעשה בסיועו של עורך דין פלילי המתמחה בתחום והבקיא בניסוחן של בקשות אלו, שאינן בקשות משפטיות "סטנדרטיות", וכן, המכיר לאשורן את הפסיקה הרלוונטית והדקויות המשפטיות הנדרשות לקבלתה של הבקשה לביטול הרישום או לשינוי עילת הסגירה.

 

3. סגירה וביטול - תיקים פתוחים:

 

במצב הדברים הרצוי, עם סיומה של חקירה משטרתית המנוהלת כנגד אדם, אמורה המשטרה להחליט האם יש מקום להעמיד לדין את החשוד או שמא יש לסגור את התיק נגדו בשל אחת משלוש העילות המרכזיות המקובלות בחוק: חוסר אשמה, חוסר עניין לציבור או חוסר ראיות.

 

אולם, לעיתים, אדם נקרא לחקירה במשטרה וזו לכאורה הסתיימה, אך תיק החקירה נותר כנגדו פתוח זמן רב בלי שמתקבלת החלטה אם לסגור אותו או להגיש כתב אישום. במצב דברים זה, מופיע ברישום המשטרתי כי קיים תיק "פתוח" כנגד האדם (תיק מב"ד – תיק הממתין לבירור דין). כך, נוצר בפועל מצב אבסורדי, בו תיקי חקירה רבים נותרים "פתוחים", לעיתים אף שנים רבות, בלי שהתקבלה כל החלטה בעניינם.

 

לקיומו של תיק חקירה "פתוח" כנגד אדם, נלוות השלכות כבדות לעיתים, במיוחד עבור כאלה שאין בעברם הרשעות פליליות קודמות, והדבר עשוי להשפיע על האדם במישורים רבים ולהכתים את שמו לשווא.

 

במרבית המקרים בהם אדם נחקר במשטרה, מומלץ להגיש בקשה רשמית באמצעות עורך דין פלילי המתמחה בנושא, לסגירת תיק החקירה הפתוח. בהיעדר בקשה מסוג זה, עלול התיק הפתוח להישאר פתוח במשך שנים ארוכות, שנים בהן ה"חשוד" שרוי בחוסר וודאות באשר לחשדות נגדו, כאשר שמו הטוב נפגע, לעיתים ללא שמץ ראיה לחובתו.

 

לעיתים רבות ניתן בהחלט לקצר את תקופת קיומו של תיק חקירה כתיק חקירה פתוח ובטיפול נכון של עורך דין פלילי המתמחה בתחום, להביא לסגירתו וביטולו בזמן קצר. כמו כן, בקשה רשמית לסגירת התיק ליחידה החוקרת, מפורטת ומנומקת כהלכה, עשויה בהחלט לשנות את התמונה ולהוביל לגיבוש החלטה שלא להגיש כתב אישום, גם במקרים בהם היתה כוונה להגיש כתב אישום בהמשך. עורך דין פלילי דן נתיב מנוסה ובקיא מאד בתחום ביטול ומחיקת רישום פלילי וסגירת תיקים ונרשמו לזכותו הצלחות רבות בסגירת תיקי משטרה, מחיקת רישום פלילי בגין הרשעות, מחיקת עבר פלילי או רישום פלילי בגין "חטאי נעורים" ללוחמים בצה"ל המבקשים להמשיך בקבע ונתקלים במניעה עקב קיומם של רישומים, ביטול רישומים לצורך קבלת רישיון מונית, רכב ציבורי או רישיון לנשק, ביטול רישום פלילי למקצועות טעוני רישוי כגון עריכת דין וראיית חשבון, וכן בביטול רישומי משטרה על תיקי חקירה ישנים. עו"ד פלילי דן נתיב יפעל עבורך במסירות ובמקצועיות בלתי מתפשרת למחיקת הרישום הפלילי וטיהור שמך, התקשר עכשיו לייעוץ ראשוני אישי ומקצועי בעניינך ללא כל התחייבות.

 

דרישת "תעודת יושר" ע"י מעסיקים:

 

המונח "תעודת יושר" הינו ביטוי ישן שעדיין שגור במקומותינו, ואשר משמעותו היא, גיליון הרישום פלילי (ר.פ). של אדם ולמעשה, הכוונה היא לאי קיומו של מרשם פלילי, או במילים אחרות - לגיליון "נקי". בעוד שבעבר הלא רחוק נהגו מעסיקים רבים לדרוש ממועמדים "תעודת יושר", כיום, בתיקון שנעשה בסעיף 22 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תיקון שנכנס לתוקף בתאריך 01.04.2008, חל איסור לבקש מאדם להציג את גיליון הרישום הפלילי שלו, שכן, נקבע כי מידע זה הינו מסווג, וכן נקבע, שחשיפתו מהווה פגיעה וחדירה לפרטיותו של אדם.

 

במקרים מסוימים, על פי דרישה, המידע בפלט הרישום הפלילי מועבר על ידי משטרת ישראל לגופים סטטוטוריים הזכאים לקבלו על פי הגדרתם בחוק, ביניהם המשטרה, שגרירויות, הממשלה, בתי המשפט, קצין מבחן, שב"כ והמשטרה הצבאית וגופים המנפיקים רשיונות ומקצועות טעוני רישוי. גופים אלו זכאים לברר את פרטיהם של אזרחים הפונים אליהם למטרות שונות, בכפוף לחתימה על כתב ויתור על סודיות. 

 

חשוב לדעת, שלעניין מעסיקים "רגילים" בשוק הפרטי, חל עליהם איסור לדרוש מאדם להציג בפניהם "תעודת יושר" וכן, יש לתת את הדעת על כך שהמידע המופיע בפלט הרישום הפלילי מוגדר כמידע חסוי. השגתו של מידע זה בדרך שאינה חוקית (כמו לדרוש ממועמד לעבודה "תעודת יושר" הינו עבירה פלילית שעונשה נקבע לעד שנתיים מאסר. עם זאת, מעסיקים רבים נוטים לנצל את מצבו הבעייתי של המועמד לעבודה ו"לעקוף" את דרישת החוק, לעיתים ע"י דרישה להצהרה אודות העדר עבר פלילי או ע"י שאלונים אודות הרשעות או חקירות בעברו של המועמד.

 

עורך דין פלילי דן נתיב מנוסה ובקיא מאד בתחום ביטול ומחיקת רישום פלילי וסגירת תיקים ונרשמו לזכותו הצלחות רבות בסגירת תיקים סגורים ופתוחים, וכן בביטול ומחיקת רישומים פליליים. עו"ד פלילי דן נתיב יפעל עבורך במסירות ובמקצועיות בלתי מתפשרת למחיקת הרישום הפלילי וטיהור שמך, התקשר עכשיו לייעוץ ראשוני בעניינך ללא כל התחייבות.
 

 

בקשות לסגירות תיקים | התיישנות הרשעות | מחיקת הרשעה | תקופת התיישנות הרשעות | תקופת התיישנות הרשעה | מחיקת תיקים סגורים | סגירת תיק חקירה פתוח | סגירת תיקים פתוחים | סגירת תיק מב"ד | מחיקת תיק חקירה פתוח | סגירת תיק במשטרה | מחיקת תיקים במשטרה | בקשה לסגירת תיק במשטרה | בקשה לסגירת תיק פתוח במשטרה | עו"ד תעודת יושר | תעודת יושר | מחיקרת רישום במשטרה | מחיקת רישום פלילי | בקשות לסגירות תיקים | מחיקת תיק סגור | ביטול רישום פלילי | מחיקת רישום משטרתי | שינוי עילת סגירה | בקשה לשינוי עילת סגירה | בקשות חנינה | עורך דין ביטול רישום פלילי | עוד פלילי בתל אביב | עורך דין פלילי מחיקת רישום פלילי | עו"ד פלילי במרכז | שינוי עילה | שינוי עילת סגירה | מחיקת רישום | מחיקת מרשם משטרתי | סגירת תיק חקירה | ביטול רישום במשטרה | תעודת יושר | עורך דין לתעודת יושר | עורך דין מחיקת תיק בתא | עורך דין פלילי ביטול רישום משטרה

 

תגיות

זקוק/ה לייעוץ משפטי? נשמח לענות! מלא/י טופס זה ונחזור אליך בהקדם