ביטול כתב אישום | סגירת תיק חקירה במשטרה או בפרקליטות

 

סגירת תיק חקירה במשטרה או בפרקליטות:

 

במצב הדברים הרצוי, עם סיומה של חקירה משטרתית המנוהלת כנגד אדם, אמורה המשטרה להחליט האם יש מקום להעמידו לדין או לסגור את התיק נגדו בשל אחת משלושת העילות המקובלות בחוק: חוסר אשמה, חוסר עניין לציבור או חוסר ראיות.

 

לעיתים, אדם נקרא לחקירה במשטרה וזו לכאורה הסתיימה. ברוב המקרים המשטרה מעבירה את התיק לתביעה או לפרקליטות לצורך קבלת ההחלטה החלטה אם להגיש כתב אישום או לחילופין לסגור את התיק, והתיק עשוי לעיתים להזנח זמן רב כשהוא פתוח, ולעיתים, התיק נשאר "תקוע" במשטרה כשהוא עדיין פתוח. במצב דברים זה, תיק החקירה כנגד אותו אדם נותר פתוח כנגדו זמן רב ללא החלטה אם לסגור אותו או להגיש כתב אישום ולמעשה לרחף כעננה מטרידה מעל ראשו ולהשרות על אותו אדם תחושה קשה ומתמדת של חוסר וודאות. במצב דברים זה, יופיע ברישום המשטרתי כי קיים תיק "פתוח" כנגד אותו אדם (תיק מב"ד – תיק הממתין לבירור דין). בתרחיש זה, נוצר בפועל מצב אבסורדי, בו תיקי חקירה רבים נותרים "פתוחים", לעיתים אף שנים רבות, בלי שהתקבלה כל החלטה בעניינם.

 

לקיומו של תיק חקירה "פתוח" – תיק מב"ד, כנגד אדם, השלכות כבדות לעיתים, במיוחד עבור כאלה שאין בעברם הרשעות פליליות קודמות והדבר עשוי להשפיע על האדם במישורים רבים ולהכתים את שמו לשווא.

 

במרבית המקרים בהם אדם נחקר במשטרה, מומלץ להגיש בקשה רשמית באמצעות עורך דין פלילי המתמחה בנושא, לסגירת תיק החקירה הפתוח. בהיעדר בקשה מסוג זה, עלול התיק הפתוח להישאר פתוח במשך שנים ארוכות, שנים בהן ה"חשוד" שרוי בחוסר וודאות באשר לחשדות נגדו, כאשר שמו הטוב נפגע, לעיתים ללא שמץ ראיה לחובתו.

 

לעיתים רבות ניתן בהחלט לקצר את תקופת קיומו של תיק חקירה כתיק חקירה פתוח ובטיפול נכון של עורך דין פלילי המתמחה בתחום, להביא לסגירתו וביטולו בזמן קצר. כמו כן, בקשה רשמית לסגירת התיק, מפורטת ומנומקת כהלכה, עשויה בהחלט להוות "תרופה למכה" ולעיתים, אף להוביל להחלטה של התביעה שלא להגיש כתב אישום, גם במקרים בהם היתה כוונה להגיש כתב אישום בהמשך.

 

ביטול כתב אישום בהסכמה עם התביעה:

 

במקרים מסוימים, עורך דין פלילי עשוי לשכנע את התביעה כי עליה לחזור בה מהגשת כתב האישום כנגד לקוחו. עורך הדין הפלילי יכול לעשות כדבר כאשר יעלה בידו לגרום לתביעה להבין שלקוחו חף מפשע, ולחלופין, שאין בידה מספיק ראיות לצורך הוכחת האשמה. הליך זה מתקיים ביוזמת עורך דין פלילי שינהל מגעים עיקשים ויחתור לקיום מעין פגישות "שימוע", במשרדי התביעות והפרקליטות, ושם, ישטח עורך הדין הפלילי את טיעוניו במטרה לשכנע את "המאשימה", מדוע אין להגיש כנגד לקוחו כתב אישום.

 

מטבע הדברים, הודאה, ולו בחלק מסוים המיוחס בכתב האישום, עלולה לחסום את הדרך להליך זה, וכן להגביל אף את יכולתה החוקית של התביעה לחזור בה מכתב האישום. לכן, בכדי למקסם את סיכויי ההצלחה ומאידך, בכדי להמנע מביצוע טעויות גורליות, מומלץ לפעול באפיק זה רק בליווי צמוד של עורך דין פלילי הבקיא ברזי ההליך והמערכת, אשר יפעל בנחישות למען מניעת הגשת כתב האישום ולמנוע מלקוחו את עוגמת הנפש המיותרת ואת ההוצאות הכספיות הנלווית לניהול משפט פלילי.

 

ביטול כתב אישום עקב אי עריכת שימוע:

 

בשנת 2000, נחקק, ביחס לעבירות מסוג פשע - סעיף 60א, המקנה למעשה לחשוד זכות לקבלת הודעה בדבר העברת חומר חקירה בעניינו לרשויות התביעה, והודעה בדבר זכותו להציג טיעוניו במסגרת בקשה מנומקת - מדוע על התביעה לחזור בה מהגשת כתב האישום כנגדו.

 

בטרם הגשת כתב אישום בגין עבירה מסוג פשע, על התביעה, הן המשטרתית והן הפרקליטות, לשלוח מכתב יידוע לחשוד לפיו חומר החקירה בתיק הועבר אליהם וכי בכוונתה להגיש כתב אישום.

 

בעקבות קבלת המכתב, ניתן לפנות לתביעה בכתב, לצורכי בירור, וכן, בתוך 30 ימים מיום קבלת המכתב, רשאי החשוד לפנות, בכתב, לרשות התביעה בבקשה מנומקת, מדוע עליה להימנע מהגשת כתב אישום כנגדו. טווח 30 הימים ניתן להארכה בתנאים מסויימים ולעיתים התביעה אף נעתרת לעריכת השימוע בעל פה כאשר במקרה כזה מדובר ב"פגישת טיעון", הנערכת כאשר החשוד מיוצג ע"י עורך דינו ובהעדר החשוד.

 

לעיתים, לא נשלחת ההודעה אודות זכות השימוע, וכשל זה לכשעצמו, עשוי להביא במקרים מסוימים, לביטול כתב האישום, בעיקר כאשר מדובר בנאשמים נורמטיביים וללא עבר פלילי. אולם, מאחר ואין עדיין הלכה משפטית מחייבת בנושא, במקרים רבים יבחר בית המשפט להורות על קיום שימוע בדיעבד, ולא על ביטולו של כתב האישום. לכן, גם אם כבר הוגש כתב אישום, עדיין ניתן לפנות לשימוע, ועורך דין פלילי יכול להביא לעריכת שימוע בדיעבד לנאשם, כאשר הוא מעמיד בספק את הראיות כנגדו ו/או את העניין הציבורי שבהגשת כתב האישום. במקרים רבים, בעזרת ייצוג של עורך דין פלילי מקצועי, חוזרת בה התביעה מכתב האישום גם לאחר שזה כבר הוגש, ולא אחת, הסתיימו שימועים פליליים במחיקה מלאה של כתב האישום.

 

לגבי עבירות עוון וחטא, החוק אינו שולל קיום שימוע לגביהן וניתן לקיים לגביהן שימוע, על פי בקשה מתאימה. מתן הזכות לשימוע ניתן לפי שיקול דעתה של התביעה, כאשר בהחלטתה היא שוקלת בין היתר, את מורכבותו של התיק, חומרת העבירה ואת העיניין לציבור. גם כאן, ניתן לומר שהסיכויים "לסגור תיק" בשימוע גוברים, כאשר מדובר בעבירה קלה ומזדמנת, כזאת שאינה מאופיינת בדפוס פעולה "עברייני" וכאשר המבצע הינו אדם נורמטיבי וללא עבר פלילי.

 

הליך השימוע עשוי להוות שלב קריטי בהליך הפלילי, שכן, במקרים מסוימים, ניתן במהלכו לשכנע את התביעה להימנע מהגשת כתב אישום. רצוי לנצל את זכות השימוע, רק לאחר קיום התייעצות עם עורך דין פלילי המתמצא בהליך זה ולא לנסות לפעול בצורה עצמאית. כנקודת מוצא, וכן מטבע הדברים, רשויות התביעה יתייחסו למגע ישיר של החשוד עמם בחשדנות, וכן, יש לתת את הדעת לכך השימוע עשוי לעיתים אף להרע את מצב התיק להמשך ההליך, עקב הסיכון שבחשיפת קווי ההגנה וטענות מפתיעות, ובמקרה הגרוע יותר - עקב הסיכון בהפללה עצמית ו"השלמת התמונה" עבור התביעה.

 

ביטול כתב אישום בבית המשפט :

 

דרך נוספת העשויה להביא לביטולו של כתב האישום, תהיה כאשר המגעים המוקדמים עם התביעה נכשלו, ועורך הדין הפלילי המופקד על הגנתו של הנאשם מביא את העניין להכרעתו של בית המשפט, כאשר לצורך כך הוא רשאי לטעון טענות משפטיות מתוך רשימה סגורה של טענות הנקראות - "טענות מקדמיות". טענה מטענות אלו, במידה ותברר כנכונה, עשויה לשכנע את בית המשפט להורות על ביטולו של כתב האישום, ללא כל קשר לשאלת אשמתו של הנאשם.

 

סעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי קובע את רשימת הטענות המקדמיות אשר עשויות לעמוד לזכותו של נאשם בהליך פלילי בפתח הדיון במשפטו. יש להעלות טענות אלה מוקדם ככל האפשר, שכן לפחות לגבי חלקן, קבלת טענה מקדמית עשויה לסיים את ההליך באופן מיידי. באופן כללי ניתן לומר כי המועד להעלות טענה מקדמית הוא בתחילת המשפט מייד לאחר הקראת כתב האישום, אולם במקרים מסוימים ניתן להעלות טענה הנחשבת לטענה מקדמית גם בשלביו המתקדמים יותר של המשפט ואף בשלב הערעור.

 

דוגמה לטענות מקדמיות הן טענות בדבר התיישנות, סיכון כפול, פגם בכתב האישום ועוד. במקרה שבית המשפט קיבל את אחת הטענות המקדמיות, הוא רשאי לתקן את כתב האישום או לבטל את האישום, ובמקרה של חוסר סמכות, יעביר בד"כ את התיק לבית משפט אחר.

 

טענה מקדמית חשובה היא טענת ה"הגנה מן הצדק". משמעותה של טענה זו היא שהגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי כנגד הנאשם, עומדים בסתירה לעקרונות הצדק וההגינות. קבלת טענה זו תביא לזיכוי הנאשם ע"י ביטול כתב האישום, במקרה בו בית המשפט הגיע למסקנה כי אין זה ראוי והוגן לנהל את ההליך הפלילי נגד הנאשם.

 

טענה מקדמית חשובה נוספת היא טענת "אין להשיב לאשמה". זוהי טענה שבבסיסה עומד הרציונל לפיו אין לחייב את הנאשם להשיב לאשמה שהתביעה מייחסת לו, שכן היא לא הוכיחה, ולו לכאורה, את אשמתו. במידה וטענה זו מתקבלת ע"י בית המשפט, יהיה עליו לזכות הנאשם מהמיוחס לו בכתב האישום.

 

 

 

סגירת תיק חקירה פתוח | ביטול כתב אישום | בקשה לסגירת תיק חקירה | חזרה מכתב אישום | הימנעות מהגשת כתב אישום | עורך דין פלילי ביטול כתב אישום | ביטול כתב אישום בבית המשפט | טענה מקדמית | טענות מקדמיות | חזרה מאישום | מחיקת כתב אישום | מחיקת אישום | ביטול כתב אישום עקב אי עריכת שימוע | סגירת תיק במשטרה | שימוע אחרי כתב אישום | ביטול כתב אישום בשימוע | עוד סגירת תיק פתוח | עורך דין סגירת תיק ואי הגשת כתב אישום | עורך דין ביטול כתב אישום | ביטל כתב אישום בהסכמה | שימוע בעבירות עוון |שימוע בעבירות קלות | עורך דין ביטול כתב אישום | עורך דין פלילי ביטול כתב אישום

תגיות

זקוק/ה לייעוץ משפטי? נשמח לענות! מלא/י טופס זה ונחזור אליך בהקדם

Your details were sent successfully!

עורך דין פלילי בת"א