זקוק/ה לייעוץ משפטי? נשמח לענות! מלא/י טופס זה ונחזור אליך בהקדם

ההליך הפלילי

חקירה במשטרה:

ברוב המקרים בישראל, המשטרה פותחת בחקירה רק בעקבות הגשת תלונה, כאשר המתלונן הוא בדרך כלל נפגע העבירה. המשטרה נוהגת לרשום כל תלונה, אך כאשר מדובר בעבירות קלות יש למשטרה שיקול דעת שלא לפתוח בחקירה אם אין בה "עניין לציבור".

 

כאשר המשטרה מחליטה להמשיך בחקירה, היא בד"כ תזמין את המתלונן למתן עדות נוספת לצורך השלמת פרטים, ולאחר מכן, עשויה לנקוט בפעולות חקירה נוספות, כגון: חקירת עדים שנכחו באירוע, הזמנת החשוד לחקירה נוספת, חיפושים ואיסוף ראיות.

 

לעתים, נערך עימות בתחנת המשטרה בין המתלונן לחשוד, ובמקרים בהם מדובר בגרסה "קשה" מול גרסה "קשה", נערכות לעיתים גם בדיקות פוליגרף, למרות שכידוע, הבדיקה אינה בגדר ראיה קבילה בבית המשפט.

 

עם תום החקירה, תיק החקירה מועבר לפרקליטות או למחלקת התביעות במשטרה, לפי סוג העבירה, לעיון ע"י תובע, שיכול לקבל אחת משלוש ההחלטות:

 

  • לסגור את התיק מבלי להגיש כתב אישום.

  • להחזיר את התיק למשטרה לצורך השלמת חקירה.

  • להגיש כתב אישום נגד החשוד.

 

 

במקרה והתיק נסגר לא נסגר ונשלח להשלמת חקירה, המשטרה מבצעת בד"כ פעולות חקירה נוספות, כגון תשאול עדים נוספים, בדיקות מז"פ ואיסוף ראיות, והתיק חוזר לאחריהן לתובע לצורך החלטה מחודשת. במקרה והוחלט להגיש כתב אישום, ניתנת בעבירות מסוג פשע זכות שימוע לפי סעיף 60א לחסד"פ - לגביה נרחיב בהמשך, ומלבדה - זהו הצעד הראשון בשלב ניהול המשפט.

 

מעצר:

קיימים למעשה שלושה סוגי מעצרים: מעצר ראשוני: מעצר ע"י שוטר. ככלל, מעצר זה מוגבל ל-24 שעות ומעצר ימים: כאשר המשטרה החליטה שלא לשחרר את החשוד לאחר 24 שעות מעת מעצרו הראשוני לצורך המשך החקירה, החשוד מובא בפני שופט לצורך המשך מעצרו לתקופת החקירה. בדיון זה, המשטרה מפרטת את הפעולות שעליה לעשות בחקירה בזמן המעצר ובדרך כלל מבקשת עוד ימים כדי להשלים את החקירה. דיון זה עשוי להיות קריטי במיוחד עבור החשוד, שכן, קיימת משמעות עצומה לשחרורו או המשך מעצרו בדיון זה, הן למהלך חייו והן להמשך ההליך.

 

מעצר עד תום ההליכים: הליך מעצר זה מתקיים כאשר הוחלט על הגשת כתב אישום כנגד החשוד והוא הופך למעשה לנאשם והמשטרה מבקשת את הארכת מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

 

כמו כן, גם במידה וניתנה הצהרת תובע שיש בכוונת התביעה להגיש כתב אישום בית המשפט רשאי להאריך את המעצר במספר ימים כדי להגיש כתב אישום, למרות שהמשטרה סיימה כבר את החקירה.

 

המשטרה מבקשת הארכת מעצר כאשר חוקרי המשטרה מעוניינים להאריך את מעצרו של החשוד והבקשה נידונה בפני שופט מעצרים בבית משפט השלום שדן במעצר ובוחן את שחרורו של החשוד ממעצר.

 

תקופת המעצר המקסימאלית של חשוד היא 15 יום, כלומר בכל הארכת מעצר, רשאי השופט להאריך ב- 15 ימים.  אולם, סך כל תקופת המעצר לפני הגשת כתב האישום מוגבלת ל-30 ימים.

 

כאשר משתכנע בית המשפט בדיון המעצר כי עליו לשחרר את החשוד, יעשה זאת לרוב בהטילו על החשוד תנאים מגבילים, המהווים את חלופת המעצר.  

 

חלופות מעצר:

שחרור בערובה: הפקדה של ערבון כספי בקופת בית המשפט או ערבות עצמית של החשוד.

 

מעצר בית: מדובר בחלופת מעצר בה מוגבלת תנועותו של אדם לביתו. מעצר בית יכול להיות מושת הן בטרם הגשת כתב אישום, והן לאחר הגשת כתב אישום, ומטרותיו שונות בין מצב למצב. בניגוד לדעה הרווחת, מעצר בית אינו אקט ענישה והוא נועד למעשה לאפשר את המשך חקירת המשטרה או למנוע שיבוש הליכי משפט.

 

משפט:

משפט מתחיל למעשה כאשר התביעה מגישה כתב אישום. מיד לאחר מכן נמסר כתב האישום לנאשם והוא מוזמן לדיון בבית המשפט. רק בשלב זה לנאשם יש רשות לעיין בכל חומר החקירה, כאשר לעיתים קיים חסיון כלשהו על חלק מהחומר והנאשם אינו זכאי לעיין בו. לעיתים במגעים מוקדמים עם התביעה ניתן לקבל תמצית אישומים בכדי להערך בצורה טובה יותר לשלב זה. 

 

בדיון הראשון בבית המשפט - דיון ההקראה, מוקרא לנאשם כתב האישום (במקרה שהנאשם מיוצג - עורך דינו יאשר שכתב האישום הוקרא בפניו) וניתן לנאשם להשיב לאישום, כלומר - להכחיש את האישומים או להודות בהם. ניתן גם להכחיש ולהודות בחלקים רלוונטים מן העובדות המתוארות לכאורה בכתב האישום, בהתאמה לגרסת הנאשם.

 

במקרה והנאשם הודה, בית המשפט מרשיע אותו על פי הודאתו, ולאחר מכן דן בשאלת העונש. אם הנאשם כופר, יקבע התיק לשמיעת ראיות - דיוני "הוכחות". בשלב זה מתחילה התביעה בפרישת ראיותיה ב"פרשת התביעה" ולאחריה מנסה ההגנה להזים ראיות אלו ולהשיב לאישומים ב"פרשת ההגנה".

 

בתום שלב שמיעת הראיות ועל פיהן, מסכמים הצדדים את טיעוניהם (סיכומים) ובית המשפט מכריע אם להרשיע את הנאשם בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום או לזכותו, מכל האישומים או מחלקם - הכרעת הדין

 

רוב התיקים הפליליים בישראל מסתיימים בהסדר טיעון ולא נשמעות בהן הראיות מלכתחילה. במסגרת הסדרי הטיעון, מתוקן לעתים קרובות כתב האישום כך שהעבירות מופחתות לעבירות קלות יותר, או שמוחקים או מרככים חלקים ממנו המתארים את התמונה העובדתית. מנגד, הנאשם מודה וההליך מתקצר. היתרון בהסדר טיעון הוא קיצור ההליך המשפטי. לעתים קרובות בהסדר הטיעון כלולה גם הסכמה לעניין העונש. למרות שבאופן מהותי בית המשפט לא מחויב אליה, הוא נוטה לאמץ הסכמות שהושגו בהסדרי טיעון.

 

במידה ולא הושג הסדר טיעון והנאשם מורשע לאחר שמיעת הראיות בהכרעת הדין - מגיע שלב הטיעונים לעונש. בשלב טוענים הצדדים לגבי הענישה הראויה במקרה, ולאחריו, נותן בית המשפט את גזר הדין.  בשלב זה קובע בית המשפט את עונשו של הנאשם. במסגרת העונש, מלבד מאסר ועבודות שירות, עשוי בית המשפט גם לקבוע עונשים "מתקנים" כגון של"צ (שירות לציבור) ללא הרשעה ופיקוח קצין מבחן. ביהמ"ש רשאי אף לפסוק כי הנאשם ישלם פיצויים לנפגע העבירה. בכך למעשה מסתיים ההליך הפלילי, אלא אם כן מוגש ערעור, ע"י הנאשם כנגד חומרת העונש ו/או כנגד ההרשעה עצמה, או ע"י התביעה, כנגד קלותו של העונש. פסק הדין שניתן בערעור הוא סופי, למעט במקרים בהם ניתנת רשות ערעור נוספת, או במקרים שבהם מחזיר בית המשפט בערעור את התיק בחזרה לערכאה הראשונה על מנת לדון בעניין מסוים  מחדש.

 

טיעון לפני הגשת כתב אישום פלילי (זכות השימוע - סעיף 60 א'):

בשנת 2000, נחקק, ביחס לעבירות מסוג פשע - סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי. סעיף זה מקנה למעשה לחשוד בביצוע פשע זכות לקבלת הודעה בדבר העברת חומר חקירה בעניינו לרשויות התביעה, ובדבר זכותו להציג טיעוניו במסגרת בקשה מנומקת - מדוע יש להימנע מהגשת כתב אישום כנגדו.

 

בטרם הגשת כתב אישום בגין עבירה מסוג פשע, על התביעה, הן המשטרתית והן הפרקליטות, לשלוח מכתב יידוע לחשוד לפיו חומר החקירה בתיק הועבר אליהם וכי בכוונתה להגיש כתב אישום.

 

בעקבות קבלת מכתב יידוע זה, ניתן לפנות לתביעה בכתב, לצורכי בירור, וכן, בתוך 30 ימים מיום קבלת המכתב, ראשי החשוד לפנות בכתב לרשות התביעה בבקשה מנומקת, מדוע עליה להימנע מהגשת כתב אישום כנגדו. טווח 30 הימים ניתן להארכה בתנאים מסויימים ולעיתים התביעה אף נעתרת לעריכת השימוע בעל פה כאשר במקרה כזה מדובר ב"פגישת טיעון", הנערכת כאשר החשוד מיוצג ע"י עורך דינו ובהעדר החשוד.

 

לגבי עבירות עוון וחטא, החוק אינו שולל קיום שימוע לגביהן וניתן לקיים לגביהן שימוע, על פי בקשה מתאימה. מתן הזכות לשימוע ניתן לפי שיקול דעתה של התביעה, כאשר בהחלטתה היא שוקלת בין היתר, את מורכבותו של התיק, חומרת העבירה והעיניין לציבור. באופן כללי, ניתן לומר שהסיכויים "לסגור תיק" בשימוע גוברים, כאשר מדובר בעבירה קלה ומזדמנת, כזאת שאינה מאופיינת בדפוס פעולה "עברייני", כאשר המבצע הינו אדם נורמטיבי וללא עבר פלילי.

 

שימוע פלילי עשוי להיות חלון ההזדמנות האחרון של הנחשד בפשע לשכנע את רשויות התביעה מדוע לא להגיש כנגדו כתב אישום. זכות השימוע קבועה בחוק, ובית המשפט העליון הכיר בה כחלק מזכויות יסוד. במקרים מסוימים בהם לא בוצע שימוע,  בית המשפט אף מבטל את כתב האישום. במסגרת השימוע, החשוד למעשה מקבל הזדמנות להוכיח את התביעה על טעותה, כאשר הוא ראשי לטעון משפטית ולהתייחס לראיות, זאת, במגבלות המתבקשות, תוך התייחסות לסוגיות עקרוניות, שכן השימוע אינו מהווה בשום אופן תחליף למשפט הפלילי.

 

חשיבות הליך השימוע מתחדד אל מול נתוני ההרשעה הגבוהים בישראל. עם עיגונה של זכות השימוע בחוק, ההכרעה בתיקים פליליים רבים, מתבצעת למעשה בשימועים במשרדי התביעה המשטרתית והפרקליטות וחשודים רבים בוחרים לפעול להגנתם כבר בשלב מוקדם זה, בכדי לחסוך מעצמם את תלאות ההליך המשפטי, שעשוי במקרים רבים להיות סבוך וכרוך בעלויות גבוהות.

 

שלב השימוע עשוי להוות שלב מכריע בהליך הפלילי, שכן במקרים רבים ניתן לשכנע את התביעה להימנע מהגשת כתב אישום וכן, בשלב זה ניתן גם להשפיע על עילת סגירתו של תיק החקירה (חוסר עניין לציבור, חוסר ראיות או חוסר אשמה). בהליך השימוע ניתן גם להגיע להסדר עם התביעה לגבי האישום ואף לגבי הענישה. רצוי לנצל את זכות השימוע, רק לאחר קיום התייעצות עם עורך דין המתמחה בדין הפלילי. כנקודת מוצא וכן מטבע הדברים, רשויות התביעה מתייחסות למגע ישיר של החשוד עמם בחשדנות, וכן, השימוע אף עשוי לעיתים להיות כ"חרב פיפיות", ואף להרע את מצב התיק להמשכך ההליך, עקב הסיכון שבחשיפת קווי ההגנה וטענות מפתיעות, ובמקרה הגרוע יותר - עקב הסיכון בהפללה עצמית ו"השלמת התמונה" עבור התביעה.

 

על עורך דין המתמחה בדין הפלילי, ראשית, להעריך את סיכויי השימוע, ובשלב מאוחר יותר, לפעול להשגת עיקרי חומר החקירה לצורך ניתוח הראיות. גם לצורך שימוע נדרשים ניתוח קפדני של התיק, גיבוש קו הגנה חזק, ולעיתים אף מחקר ואיתור ראיות מזכות. ייצוג עצמי ולא מקצועי בשימוע, עשוי להרע את מצבו של החשוד. בעיה מרכזית בייצוג עצמי בשימוע, היא העדרה של זכות העיון בחומר הראיות בשלב זה שלפני הגשת כתב אישום. כך, החשוד נמצא למעשה במצב נחות מבחינת ניהול הגנתו, שכן למעשה, הוא אינו יודע במה בדיוק הוא מואשם. עורך המתמחה בדין פלילי, יפעל נמרצות ובעיקשות, עד להשגת חומרי החקירה מהתביעה לצורך מימוש זכותו של החשוד לשימוע. השימוע בהליך הפלילי עשוי להיות משמעותי ביותר לחלק מהחשודים ולעיתים קרובות עשוי להוביל לשינוי את התביעה לשנות את עמדתה ביחס לחומר הראיות או באשר לעניין הציבור בתיק. לכן, לאור האמור, יש לשקול שכירת עורך דין המתמחה בדין הפלילי לייצוג בהליכי שימוע.

 

מחיקת רישום פלילי, מחיקת עבר פלילי ובקשות חנינה:

הרשעה בפלילים יכולה בהחלט לפגוע קשות בפרנסתו ובשמו הטוב של האדם מן היישוב, אשר מעד בעבירה והורשע. למרות העדרה של זכות עיון במרשם, מעסיקים רבים עדיין דורשים הצגת רישום פלילי "נקי" ("תעודת יושר"), כתנאי לקבלה למקום העבודה, ובמצבים אחרים, רישומה של הרשעה עלולה אף למנוע קידום מקצועי במקום העבודה. במקצועות טעוני רישוי (עו"ד, רו"ח וכו'), הרשעה בפלילים יכולה אף לחסום בפני המורשע את שערי המקצוע. הרשעה בפלילים עלולה לפגוע בשירות בטחוני וצבאי, סיווג בטחוני וכן, בהחזקת כלי יריה ברישיון.

 

הרשעה בפלילים מלווה את המורשע שנים ארוכות. "נוסחאת" התיישנות ההרשעות, נקבעת על פי שני משתנים - משך תקופת המאסר שהוטלה על הנאשם ומשתנה נוסף שהוא פרק זמן נוסף הנגזר מאורך תקופת המאסר שמבטאת למעשה את "חומרת המעשה". לדוגמא - על עונש מאסר של עד שנה אחת, יתווספו 7 שנים נוספות כך שתקופת ההתיישנות תהא בת 8 שנים. על עונשי מאסר הגבוהים משנה ועד 5 שנים, מתווספת כבר תקופת התיישנות בת 10 שנים. לפי חוק המרשם הפלילי, בתום תקופת 10 שנים מיום התיישנות העבירות, יראו אותן כהרשעות שנמחקו.
 

מחיקת רישום פלילי מוסדרת בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים ומתבססת על התובנה השלטונית לפיה קיימת חשיבות רבה לאזן בין הרצון להעניש, לבין האינטרס החברתי לאפשר לאלה שביצעו עבירות בפלילים, בעיקר אזרחים מן השורה שביצעו עבירות אקראיות וחד פעמיות, להמשיך את חייהם במסלול הנורמטיבי של החיים בצורה תקינה. נשיא המדינה מוסמך בחוק לחון עבריינים ולהקל בעונשם וכן לקצר או לבטל תקופות ההתיישנות ותקופות המחיקה להרשעה בפלילים. מרבית בקשות החנינה הנשלחות לנשיא נוגעות למעשה למרשם פלילי, ולא לחנינה ממאסר. רוב הבקשות מוגשות על ידי אנשים נורמטיביים, אשר המרשם הפלילי מפריע למהלך חייהם התקין,  על אף שלכאורה מדובר בבקשה פשוטה למחיקת המרשם, לא כדאי להקל בה ראש כלל וכלל. במבחן המציאות, החנינות ניתנות במשורה ומרבית הבקשות נידחות. כמו כן, החלטות הנשיא לא מתפרסמות, ולכן, השיקולים לאישור בקשות חנינה עמומים במיוחד. בקשות מסוג זה יש לנסח בצורה משפטית ובקפידה רבה, ורצוי להעזר בעורך דין פלילי בהגשתן.

 

בנוסף, המשטרה מנהלת מאגר מידע ורישום לתיקים הממתינים לברור דין תיקים שהסתיימה החקירה בהם והוחלט להימנע מהגשת כתב אישום "תיקים סגורים". תיק שנסגר בעילת 'היעדר אשמה' אמנם ימחק מהרישום המשטרתי, אולם המשטרה נזהרת בקביעת עילה זו. תיקים שנסגרו בעילות – חוסר עניין לציבור וחוסר ראיות - בעבירות שאינן פשע, אמורים להמחק ע"י ראש אגף חקירות ומודיעין בתום 7 שנים מיום ביצוע העבירה, או במועד מוקדם יותר -  בד"כ, בידי עורך דין פלילי בעבור לקוחו. הרישום המשטרתי עשוי לעיתים רבות לשקף חשדות שמעולם לא אומתו כנגד האדם, ובכך, להכתים את שמו הטוב ולעורר ספקות בחפותו.

 

לאור ההנמקות המשפטיות הנדרשות ולאור הרגישות המתבקשת, פעולה עצמאית בנושא, עלולה להיות לא אפקטיבית ועלולה במקרים מסויימים אף לעלות בפתיחת תיק החקירה מחדש. בכדי להגיע לתוצאה הרצויה  - ביטול הרישום המשטרתי, רצוי כי הבקשה לביטול תיעשה בסיועו של עורך דין פלילי המתמחה בתחום.

 

 

 

 

מחיקת רישום פלילי | מחיקת תיקים סגורים | שימוע במשטרה | שימוע בפרקליטות | מכתב 60 א | מחיקת תיק סגור במשטרה | עו"ד לחקירה במשטרה | ליווי בחקירה | ביטול רישום פלילי | מחיקת מרשם פלילי | מחיקת רישום משטרה | בקשה למחיקת תיק | בקשה למחיקת רישום | עורך דין פלילי נוער תל אביב | עורך דין מחיקת רישום | תסקיר שירות מבחן | עורך דין מעצרים | סניגור פלילי | בקשות חנינה | עורך דין לשימוע | סגירת תיק בהסדר | עורך דין דחוף לחקירה | עורך דין ביטול רישום פלילי | מחיקת רישום משטרתי | שימוע 60 א | זכות השימוע | עוד למעצר | עורך דין לחקירה במשטרה | עוד פלילי | עורך דין בפלילי | עורך דין מעשה מגונה | עורך דין מעצר עד תום ההליכים | עוד פלילי בתא | עורך דין חקירה | עוד פלילי בתל אביב | עורך דין פלילי מעשה מגונה באינטרנט | עו"ד פלילי במרכז

תגיות